החיבור הנכון

לעברי ורבין, יועץ לחברות בתחום האחריות תאגידית והקשר עם הקהילה, יש כמה עצות ולחברות ולגדודים איך להתנהל נכון במסגרת "אמץ לוחם" # "קשר פורה וארוך טווח הוא עולם ומלואו וכדי להצליח יש לתפור אותו למידותיהם של השותפים"

"פרויקטים ושותפויות מהסוג של 'אמץ לוחם' הם הרבה הרבה מעבר לכסף", אומר עברי ורבין מנכ"ל חברת הייעוץ GOOD VISION המתמחה בנושא אחריות תאגידית, אתיקה, סביבה וקהילה המייעצת לחברות המובילות במשק הישראלי. "מעמד העברת הצ'ק הוא עניין טקסי-פורמאלי שמסתיים בתוך שניות. החיבור המדויק והפורה בין החברה העסקית לבין הגדוד הוא עולם ומלואו שיש לתפור אותו במדויק למידות השותפים, לתכנן קדימה, לעדכן כל העת ולקבוע יעדים להצלחה".

ivri verbin goodvision
ורבין: "פעילות חברתית-התנדבותית היא הזדמנות לתת לעובדים להתבלט, לקחת אחריות"

ורבין, סגן אלוף במילואים ולשעבר יועצו של שמעון פרס, מתאר את המגמה העולמית בתחום התרומה לקהילה של חברות עסקיות, "הכיוון הוא מיקוד ההשקעות החברתיות שעושות חברות. אם פעם החברות היו פאסיביות ונענות לפניות של אנשים פרטיים וארגונים לסיוע, השיטה כיום הוא לרכז מאמץ. להיות אקטיביים. להחליט על כיוון נכון וללכת עליו. מתגובה ליוזמה. ככה החברה שולטת בתהליך שהיא מבקשת לעבור לכל אורכו, מתאימה את הממשקים הכרוכים בו לצרכיה ומפיקה משיתוף הפעולה החברתי הרבה יותר. הרעיון הוא להתמקד ב'פרויקט דגל' שעוצב ותוכנן למידותיה, ערכיה ויתרונותיה של החברה. מפיזור לביזור". בבסיס הרעיון לתפירת מודל אימוץ ייחודי, עומד גם הצורך של כל חברה להתבדל, להיות מיוחדת ושונה. פרויקט כמו "אמץ לוחם" הוא במהותו מעט בעייתי לעניין זה ודורש את מחשבה עמוקה ויצירתיות כדי לכונן את המיוחד והספציפי. "זה אפשרי", אומר ורבין, "אבל מחייב שכל וגמישות. חיבור בין חברת מזון לגדוד טנקים איננה כמו חיבור של חברת ביטוח עם טייסת בחיל האוויר. מכל חיבור צריכים לפרוח ערכים וביצועים שונים. זה מה שיפה פה".
ורבין מדגיש את יתרונותיה של חברה או תאגיד תורם, על פני פילנתרופ בודד, "לחברה יש משאבים שהם מעבר לכסף מזומן שעובר מיד ליד. עובדים עם כל מיני כישורים, מתקנים, ציוד, פריסה ארצית לעתים. כל אלה הם יתרון ענק כשעובדים על פרויקט אימוץ. כדאי למנהלי האימוץ לראות את משאבי החברה במובנם הרחב ולדעת לנצלם לטובת החיילים והגדוד".

מניסיונו כיועץ לחברת הראל, למשל, שאימצה גדוד הובלה בטירת הכרמל, מציע ורבין להביט על השותפויות והאימוצים מלמעלה, ולזהות בהם נקודות משותפות-משיקות שיכולות להיות מכפילי כוח: "קחו לדוגמא את העניין הגיאוגרפי. חברה עסקית וגדוד מאומץ שנמצאים באותו מרחב גיאוגרפי טובים יותר מחברה וגדוד שנמצאים 300 ק"מ זה מזה; וגם: חברה שיכולה להעסיק בבוא היום חיילים מהגדוד, כי תחומי העשייה דומים במשהו, זה יתרון גדול. אנשים מביטים קדימה ורואים את עצמם מחוברים לשנים הבאות. הרעיון הוא לחשוב לעומק על מהות השותפות, מה יכול להתפתח ממנה, איך היא יכולה להיות חזקה ומשמעותית יותר לשני הצדדים ומשם אולי גם הלאה לפרויקטים חברתיים משותפים".

אחד המדדים בעיניו של ורבין להצלחה של אימוץ במסגרת "אמץ לוחם" הוא חלקם של העובדים, "אם רוצים למדוד את ההצלחה של הפרויקט בחברה, אפשר לבדוק כמה עובדים נוגעים בעניין, לכמה מהם הוא משמעותי, מי מהם רואה את עצמו חלק אמיתי, רגשי. למבקשי עצותיי אני ממליץ לחפש את תעודת האימוץ הרשמית עם החתימות ולראות במשרדי החברה היכן היא תלויה – האם במשרדי המנכ"ל או היו"ר או במקום אחר שיכול להעיד על כך שזהו פרויקט של החברה כולה ולא של המנכ"ל וההנהלה בלבד", הוא אומר. ורבין מונה יתרונות רבים ל"הורדת" פרויקט האימוץ ופעילויות חברתיות בכלל, אל כלל הדרגים ובעלי התפקידים בחברה, "פעילות חברתית-התנדבותית היא הזדמנות לתת לעובדים להתבלט, לקחת אחריות, לעשות את המעבר ליום-יום השוחק והקבוע. מתוך פרויקטים חברתיים טובים צפים עובדים שעד היום לא מצאו את מקומם מכל מיני סיבות, אנשים זוטרים יחסית מייצגים את החברה מול גורמי חוץ, מקבלים אחריות וקוצרים הצלחות בתחומים חדשים להם ולחברה. יש פה מבחינת כוח האדם בארגון הרבה זוויות מעניינות ששווה להכיר ולנצל. העובד הזוטר לא מתרגש מהצ'ק שמעבירה החברה שלו. הוא מתרגש מלקבל תפקיד בשותפות, מלרדת לשטח לפגוש את החיילים, לקבל אישית את הכרת התודה מהחיילים, לדעת שיש לו חלק בדברים שמדברים עליהם בחדשות".

הטיפים של עברי למנכ"לים ולמג"דים של "אמץ לוחם":

  • זהו את היתרונות היחסיים של החברה והיחידה – מה החברה יכולה לתת לשותפות ומה הגדוד כדי להעצים אותה וכדי להתבלט לצד החברות האחרות בפרויקט. בראש של המנכ"ל/אחראי השותפות/המג"ד: "אנחנו חברת בנייה שיכולה בשיתוף חיילי הגדוד לאמץ חורשה הסמוכה ליחידה לשפץ אותה לרווחת תושבי האזור ולהפוך אותה למקום המפגש הקבוע שלנו".
  • על החברה והגדוד להכיר היטב את לוחות הזמנים זה של זה. לכונן לוח שנה משותף שמכיל תאריכים חשובים שבהם אפשר ליצור פעילויות משותפות ספציפיות לשני הארגונים. בראש של המנכ"ל: "יש ביולי נסיעה של העובדים לאילת, אולי נציע לגדוד לקחת אתנו 10 חיילים מצטיינים/לקראת שחרור/פצועי צוק איתן
  • אפשר לפצל את השותפות בין יחידות משנה בארגון ליחידות משנה בגדוד המאומץ. בראש של המנכ"ל והמפקד: "יש חמש מחלקות גדולות בחברה? כל מחלקה תעשה אימוץ משנה לאחת הפלוגות בגדוד – ככה יותר עובדים ייחשפו לפרויקט וייקחו בו חלק.
  • קביעת מדדים להצלחה. משימה לא פשוטה כשמדובר בעניינים מסוג זה אבל אפשרית. בראש של המנכ"ל והמפקד: "בסוף כל שנה אימוץ נבדוק כמה חיילים וכמה עובדים היו חלק ממנו ובאיזה אופן. נתחקר אחורה את הפעילויות המשותפות ונבדוק איך אנחנו יכולים להשתפר ולממש טוב יותר את השותפות. נבדוק גם האם התפתחנו תוך כדי. האם נולדו מתוך השותפות חיבורים חדשים, מפתיעים ומעוררי השראה. נבדוק כל העת האם המפגשים והפעילויות מעוררים בנו את אותן תחושות כמו בראשית הדרך".